הספר בוחן את האופן שבו מערכות הרווחה מגדירות עוני וזכאות לסיוע, ומבקר חזקות משפטיות שאינן תואמות תמיד את מציאות חייהם של עניים. על בסיס ראיונות עומק הוא מדגיש את תחושת השקיפות וההדרה של מקבלי הסיוע, וקורא לשלב את קולם בעיצוב מדיניות וחקיקת רווחה מבוססות מציאות. יש מי שלא יסכים עם דעותיה, אך ראוי להן להישמע.