ספר הזיכרונות שלפנינו קריא, מעניין, וכתוב בהומור רב. מעבר לכך, יש בו תובנות מעמיקות ומשמעותיות לדיונים נוקבים שרלוונטיים לימינו אנו. ניתן ללמוד בו על הדרך בה מחולקים תפקידים לחברי מפלגת השלטון, ועל היחס בין פוליטיקה לערוצי התקשורת (ספוילר, אין פוליטיקה בלי תקשורת). אך התובנה החשובה מכל היא היחס בין הצבא לדרג הנבחר והמדיני. שטייניץ מתאר שוב ושוב כיצד מפקדי הצבא לדורותיהם התנגדו לכל ביקורת ולכל התערבות של חברי הכנסת ואפילו הממשלה עצמה בתפקודם. מומלץ לכל מי שמתעניין בפוליטיקה ישראלית או פוליטיקה בכלל. אך גם אלו שלא אוהבים פוליטיקה, ייהנו מקריאתו.