כפיית טיפול רפואי נפשי מהווה בעיה מוסרית קשה. הנטייה הטבעית היא לכפות טיפול רק כאשר הימנעות מהווה סכנה ממשית לחולה או לאחרים. דעתו של הספר שלפנינו שונה ונימוקיו הגיוניים (אם כי לא כולם יסכימו עימם). המחבר טוען שדווקא ההימנעות מכפייה טומנת סכנה גדולה יותר משום שבסופו של דבר, תיאלץ החברה לכפות טיפול קיצוני יותר. הוא מתאר בספרו את המודלים הידועים על טיפול בכפייה ותוך כדי כך מסביר רבות על הטיפול הפסיכיאטרי בישראל (בעבר ובהווה). מומלץ לכל המתעניינים בקשר שבין משפט לפסיכיאטריה, ובעיקר בשאלת הטיפול הכפוי בחולים.