הספר עוסק בתופעת הפוליגמיה בנגב מהצד המשפטי והמציאותי כאחד. לדעת המחברת הפוליגמיה משגשגת עקב שני גורמים משולבים. ראשית, רשויות המדינה העדיפו לחזק את הקשר עם מנהיגי שבטים (שייח'ים) מקומיים ולכן העלימו עין מהפוליגמיה. שנית, מדובר בחברה פטריארכלית שבה שלטון הגברים ברור ומוחלט, ואלו ראו באיסור על פוליגמיה התערבות לא לגיטימית. רק בשנים האחרונות החלו הרשויות להילחם בתופעה, לא מסיבות הומניות, אלא מסיבות ביטחוניות דמוגרפיות. את טענותיה אלו מחזקת אבורביעה בשלל ראיות ומסמכים. מומל לכל המתעניינים בשאלת הפוליגמיה באוכלוסיית הבדווים בנגב.