ספרו של פרידמן הוא ניסיון מעניין לנתח את סיפורי המקרא מנקודת מבט משפטית ופוליטית. עיקר הדגש הוא על פרקי ההיסטוריה המופיעים בתורה ובנביאים ראשונים, ופחות על ספרות ההגות והשירה. את זאת הוא עושה תוך כדי השוואת האירועים לאגדות מיתולוגיות, לספרות קלאסית, ופה ושם גם לשאלות משפטיות קשות בנות ימינו (כמו שאלת הגיור והזהות היהודית). אפשר להתווכח על פרשנותו של פרידמן שאיננה מבוססת בהכרח, אולם שבעים פנים לתורה, ולעתים פרשנותו השונה היא מעניינת וייחודית. מומלץ למתעניינים במשפט המקראי, או סתם במקרא