כיצד צריכה החברה להתייחס לעניים ועוני? ומה תפקיד המשפט (אם בכלל) במאבק בעוני? פורת בודק את 'דיני הרווחה' שבמקרא ואת אלו שפותחו על ידי חז"ל. לדעתו, המקרא מבקש לא רק למצוא מזור זמני לעניים אלא אף להוציאם לגמרי מעוני. חוקי השמיטה, יובל, והאיסור על ריבית הם דוגמאות לכך. חז"ל לעומת זאת מתמקדים יותר בדרכים לסיפוק צרכיהם הדחופים של עניים. פורת מנסה להסביר את ההבדלים והסיבות לגישות השונות, תוך הבאת עושר של דוגמאות ורעיונות שיכולים לשמש בסיס טוב גם למדיניות הרווחה בימינו. מומלץ לכל מי שמתעניין בשאלות של עוני ורווחה, והדרכים להתמודד עימן.