קשה להגדיר את הסוגה אליה משתייך ספרה של טל ניצן. ניתן לראות בו רומן חניכה. אפשר לראות בו מותחן ישראלי מרתק, ואפשר אפילו לראות בו רומן הלל לעיר תל-אביב (שמתוארת בו על יופייה, כיעורה, חוצפתה, ולחותה). אבל פשוט יותר יהיה שלא לנסות להגדירו אלא לראות בו ספר הכתוב היטב ונקרא בנשימה עצורה. הוא עוסק במעשיה של בחורה צעירה בשם נינה בתל-אביב וחייה המשתלבים במקרה בחיי נינה אחרת. העלילה מסתבכת והולכת והקוראים איתה, עד לסוף הלא מר. מומלץ מאוד לכל המבקשים לקרוא ספר הסוחף את הקוראים מראשיתו לסופו.