ההגות המקובלת על מטרות הענישה נראית לעתים כדו-שיח של חירשים, שבו כל אחד מהצדדים מתחפר בעמדתו. האם ניתן לדבר על מטרות ענישה משותפות לכל המתדיינים? או לפחות להסכים על דרך השיח והדיון? מטרותיי ברשימה זו הן שתיים: ראשית, להתוות מעין מפה של חקר הענישה שתציג את האסכולות בחקר הענישה לגוניהן, ובכלל זה מטרותיהן, מתודות המחקר, השאלות הנחקרות, נקודות ההתמקדות והקשר בין כל אלו. היתרון בניתוח מעין זה הוא ביכולת להבין מתי יכולים הצדדים להסכים ביניהם ולהגיע להחלטה משותפת, ומתי אין טעם אפילו לנסות. שנית, להראות על פי חקר המפה כי אי אפשר להסכים על מטרת ענישה עיקרית. הניתוח מלמד כי הענישה מורכבת ממטרות מנוגדות, שאין מנוס מליישמן זו בצד זו למרות הסתירות הפנימיות שבהכלתן יחדיו. אשר על כן בחירה בעיקרון-על אחד, יהי אשר יהי, איננה סבירה מבחינה תיאורטית, איננה יעילה מבחינה אמפירית, איננה צודקת מבחינה מוסרית, ונזקיה רבים בהרבה מתועלתה. לבסוף אדון בקצרה בהשלכות מסקנות אלו על המדיניות הציבורית כלפי הענישה ועל החקיקה הישראלית בתחום.