באמצע המאה התשע-עשרה ובסופה התחוללה מהפכה בעולם הישיבות.
קמה שיטת לימוד חדישה שהתמקדה בניתוח אנליטי ומשוכלל יחסית של
סוגיות התלמוד ושל ספרות הראשונים. מחקרו של ווזנר מנסה לבדוק את
מאפייני השיטה דרך כתביו של הרב שמעון שקופ )1939-1859 ,)אחד הרבנים
הבולטים והמקוריים בעולם הליטאי. חידושו הגדול של המחקר הוא ניסיונו
של המחבר לשלב את את כתיבתו של הרב שקופ עם תיאוריות משפטיות
מודרניות בחשיבה המערבית. הספר איננו קל לקריאה, אך מומלץ לכל אלו
המצויים בתחום.