דיני התעבורה עוסקים באחת הזכויות האלמנטריות והחשובות של כל אזרח זכות התנועה ממקום למקום. למרות זאת מלומדים בישראל כמעט שלא עסקו בה? לא בעבר ולא בהווה. שינויי שנת המשפט תשע"א מצטרפים לתהליך ברור בשנים האחרונות. מלבד התאמות והשלמות טכניות המתבקשות מעצם הנושא קיימת מגמה חד?משמעית של החמרת הענישה. לטענתנו, הכיוון של החמרת הענישה הוא תמוה ולא יעיל ומביא בין השאר לכך שאחוז גבוה מהנהגים (קרוב לעשרה אחוזים[!] מנוע מלנהוג, ושיעור גבוה הרבה יותר (למעלה מחמישה-עשר אחוזים) מצוי בסנקצייה עונשית זו או אחרת. לא רק זאת אלא שהחמרת הענישה מתעלמת מפתרונות אלטרנטיביים, מועילים וחסכוניים יותר ופוגעת בהם. טענה זאת תידון תוך הבאת דוגמאות משאלת הנהיגה בשכרות והנהיגה במהירות מופרזת. שני נושאים אלו מקבלים תוספת משאבים ומאמצים שמטרתם החמרת הענישה כשהם משוללים כל יסוד מדעי ומחקרי. ההשלכות של טענות אלו למחקר עתידי ולמדיניות ציבורית ינותחו ויוסברו.