עורכי-דין, יזמים, שמאים ושאר העוסקים בנדל”ן מגלים מדי פעם, כי חלקה פלונית רשומה על שם הקדש פלוני או על שם נאמני הקדש בלתי מוכר. במיוחד נכון הדבר בירושלים, שבה עד היום שייכים מקרקעי שכונות שלמות להקדשים שונים. אין מדובר על תופעה מקרית, וידוע לנו על אלפי חלקות הרשומות על שם הקדשות (או נאמני הקדש). סביר להניח שהמספר האמיתי גדול הרבה יותר.
לצערנו, מועטים עדיין הבקיאים בנושא זה וכמעט ואין מחקרים משפטיים בתחום. מעטים מודעים להבדלים בין סוגי ההקדשות, לשנים שבהן נוצרו ההקדשות, לסיבות ליצירתן, למסגרת החוקית שעל פיה נוצרו, לדינים השונים החלים עליהן, ולבעיות המעשיות בפניהן ניצבים הנאמנים והנהנים כאחד.
אין באפשרותנו במסגרת זאת לעמוד על כלל דיני ההקדשות. למשימה זו יידרש כרך עב-כרס. מטרת מאמרנו היא צנועה יחסית – לתאר בקצרה את ההיסטוריה הכלכלית-משפטית של מקרקעי הקדש יהודים בישראל. לשם הנוחות וההבנה של מבנה מורכב זה, החלטנו לדבוק בסדר ההיסטורי-כרונולוגי ולתאר את ההתפתחות כסדרה.
יושם לב, כי במספר נקודות סקרנו ותיארנו את ההיסטוריה הרלוונטית. תיאור נרחב ניתן לתקופה העות’מאנית ולמהותו של הווקף בדין המוסלמי הכללי. עשינו זאת משום שאין אפשרות להבין את נושא ההקדשות ללא תיאור הנסיבות החברתיות והכלכליות שהיוו את הרקע ליצירתם. השתדלנו להראות, במספר מקומות, את ההשפעה הישירה של עובדות היסטוריות אלו על שאלות משפטיות אקטואליות בענייני מקרקעין.
אנו מקווים, שתיאור זה ימחיש ויבהיר לקורא את מפת ההקדשות, ויאפשר לו למקם ולהבין את ההקדש שבו נתקל במהלך עבודתו.
תקוותנו היא גם, כי מאמר זה יהיה ראשון בסדרת מאמרים שיעסקו בהיבטים שונים של מוסד ההקדש בישראל.