"טובים השניים מן האחד" – בעקבות הספר "הפשע המקוון" מאת אסף הרדוף
הפרקליט, גיליון נ"ב - תשע"ג, עמ' 395-410.
אברהם טננבוים

ספרו של אסף הרדוף עוסק בהרחבה באחת משאלות היסוד של המשפט הפלילי, והיא: מתי החברה צריכה להשתמש בכלי החזק והקיצוני של המשפט הפלילי כדי לשנות או להכווין התנהגות כלשהי? הרדוף מנסה לבנות מודל הגיוני ומבוסס לשאלה זו. מודל שמלומדים וקובעי מדיניות חברתית כאחד יוכלו להשתמש בו. מודל הבנוי במלאכת מחשבת של צעד אחר צעד, והקשרים בין השלבים השונים ברורים והגיוניים (להלן: "המודל" או "המודל של הרדוף"). רק אחרי שהתקין לעצמו את כלי הבדיקה יוצא הרדוף לשלב השני במסעו, והוא מענה על השאלה – כיצד יש להתייחס למה שהוא קורא "הפשע המקוון"? והאם המשפט הפלילי יכול וצריך להתייחס אליו? ובהתאם למושגים ולרעיונות שפיתח בתחילה, הוא מגיע למסקנות בדבר "הפשע המקוון" או "הפשיעה האינטרנטית". מחקרו של הרדוף מרתק ומעניין אך קשה להסכים עם שתיים מטענותיו העיקריות הקשורות לשני השלבים. ראשית, באשר למודל הראוי לבחינת התאמתו של המשפט הפלילי, הרי המודל נכון תאורטית, אולם הוא מתעלם מתהליכי קבלת ההחלטות בעולם הממשי. ממילא יתקשה להשתמש בו באופן מעשי פרט לצד האקדמי. באשר לפשיעה באינטרנט, קשה לקבל את מסקנתו העיקרית כי האינטרנט לא שינה את כללי המשחק באופן משמעותי מבחינת החוק הפלילי. לדעתי, הוא כבר שינה את הכללים וישנה אותם עוד יותר בעתיד. חלק מהשינויים אינם קשורים ישירות למשפט הפלילי, אולם בדרך עקיפה ישנו גם אותו. בחלק הראשון של הסקירה נשרטט בקצרה את מפת רעיונותיו של הרדוף על שני השלבים של ספרו: 1. מתי ראוי להשתמש במשפט הפלילי? 2.האם המשפט הפלילי מתאים להתנהגויות פליליות מקוונות? היינו, התנהגויות במרחב הווירטואלי שלו היו נעברות בעולם הפיזי היו בנות ענישה? בחלק השני של הסקירה, נבקר את הצעותיו של הרדוף ונעמוד על הנקודות שנראות לנו פחות. כדי להבהיר את הרעיונות התאורטיים אשתדל במהלך דרכי להביא דוגמות עכשוויות ורלוונטיות שימחישו את האידיאה בחיי המעשה.